<h1>ספר החינוך מצוה תע"ו</h1>
<h2>דף ע:</h2>
לנגוש הנכרי עובד עבודה זרה שיפרע מה שהוא חייב לנו ולא נחמול ונרחם עליו להאריך לו המלוה, ועל זה נאמר [דברים ט"ו] את הנכרי תגוש, וכן אמרו בספרי את הנכרי תגוש זו מצות עשה. ומשרשי המצוה שלא נלמד נפשותינו לחמול ולרחם עליהם למען לא נמשך אחר מעשיהם ואחר עצתם בשום דבר. והרב רבנו משה בן נחמן זכרונו לברכה כתב [בהשגותיו לשורש השישי] שאין זה מצות עשה כלל, אבל ענין הכתוב להזהיר על החמלה בישראל בעשה ולא תעשה, ואמר את הנכרי תגוש ולא אחיך, והוא לאו הבא מכלל עשה דקימא לן שהוא כמו עשה, והלאו המבואר בו כמו כן ולאחיך לא תגוש, וכן הענין ממש באיסור רבית כמו שנכתוב בסדר כי תצא [מצוה תקע"ג] בגזירת השם. דיני המצוה כלולים בביאור בכתוב לפי דעתי. ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, ועובר עליה והאריך זמן פרעונו מן הנכרי על צד החמלה עליו לבד, לא מצד היראה ללווה או להפסד חובו או לשום תועלת אחר, בטל עשה זה, לדעת הרב רבנו משה בן מימון זכרונו לברכה, ולדעת הרב רבנו משה בן נחמן זכרונו לברכה הנוגש ישראל בחובו בטל עשה זה מלבד שעבר על לאו, אבל אריכות חוב לנכרי לא מעלה ולא מוריד.
